השנה החדשה התחילה אצלי כמו תמיד – עם מלא רצונות, מלא תוכניות, מלא דברים שאני רוצה להספיק, ליצור את החיים שאני רוצה לחיות…
החלטתי שהפעם אני לוקחת לעצמי רגע, כדי לראות את העתיד טיפה יותר בבירור, לייצר לעצמי בהירות ולצייר לי אותו כדי לראות אותו מול העיניים.
בשבועות האחרונים השתתפתי בסדנת תכנון שנתי אצל אחת המנטוריות האהובות עליי בתחום ההתפתחות האישית. הצטרפתי לסדנה יחד עם עוד כמה עשרות נשים שאפתניות ומשובחות, שכירות ועצמאיות (או במקרה שלי גם וגם), שלכולנו מכנה משותף אחד – להשיג יותר מהשנה הזו!
למדתי איך לתכנן את השנה מרמת המאקרו ועד לרמת המיקרו, איך להפוך את שלב התכנון לשלב הביצוע הפרקטי, וכמובן גם קיבלתי דגשים איך לעשות בקרה בדרך (במקום ביקורת). למדתי גם איך לשכלל את היכולת שלי לחשב מסלול מחדש, תוך שימוש בגמישות מחשבתית ויצירתיות.
דווקא עכשיו, בתקופת הקורונה וחוסר הוודאות, היה לי חשוב לחזק את היכולת שלי להתמודד עם בלתמ”ים ושינויים בדרך, לדעת שגם אם דברים ישתנו או ישתבשו בדרך, יהיו לי את הכלים כדי להתמודד עם זה ולחזור ל- CENTER שלי.
אז היו לי כל מיני תובנות לאורך הדרך והחלטתי לחלוק אותן כאן: פתאום הבנתי שעם כל האהבה שלי לפלאנרים ויומנים מקושטים, תכנון פרקטי הוא חשוב יותר, הוא זה שיוצר את החיים שאני רוצה לחיות. תמיד אפשר לקשט אח”כ וזה לא מה שבאמת חשוב (ועם זאת – זה מאוד כיף, ואני לא מתכוונת לוותר על זה).
תכנון זה הנתיב שלי בדרך ליעד שאני רוצה להשיג ה- “לאן” שלי, בעוד ניהול משימות זה ה”איך” להגיע לאותו יעד. זה מבלבל הרבה אנשים, ותכלס גם אותי.
אבל מה באשר לשאלה “מתי”?… כאן ממש הופתעתי מהתובנה שקיבלתי: מסתבר שזה פחות חשוב ממה שנדמה לנו. הרי גם בחיים, כשאני שמה וייז, הוא אומר לי שעה משוערת שאני אגיע ליעד שלי, אבל לפעמים יש כל מיני דברים בלתי צפויים בדרך, שלפעמים גורמים לי להגיע טיפה יותר מאוחר ליעד, וזה לא סוף העולם. העיקר להגיע.
במהלך הסדנה, שהתרחשה בתקופת החגים, כמו כן ביצעתי “תשליך” של כל הדברים שעיכבו אותי ושמתי אותם מאחורי: כל הדברים שלא עובדים, הרגלים וכן, גם אנשים… מצד אחד שיחררתי את הכול כדי לפנות מקום לדברים חדשים. ומצד שני סיכמתי את השנה שהיתה, כדי להצטייד בצידה שתעזור לי בהמשך הדרך.
במהלך הסמינר שרטטתי את המפה – את התחומים שחשובים לי, את המטרות האישיות והפיננסיות שלי ומצאתי את המצפן שיאפשר לי לשמור על הכיוון הנכון. ככה שגם אם משהו משתבש חלילה, אני אדע לחזור אל הנתיב שלי בנחת ובשלווה, ומשם אמשיך הלאה.
היום, כשאני כבר אחרי הסדנה – אני יודעת לאן אני רוצה להגיע, ואיך אני רוצה לעשות את זה.
אשמח שתספרו לי איך אתם מדמיינים את השנה שלכם, ואם בא לכם לספר, אז גם איך את מתכוונים להגיע לשם?